למה קוצר עונש לעבריין שסחט גברים בוגדים?

בית המשפט העליון הפחית לאחרונה את עונשו של גבר שהורשע בכך שתיעד גברים נשואים מבלים עם נשים אחרות ולאחר מכן ניסה לסחוט אותם. על רקע עברו הפלילי, בתחילה נגזרו עליו 5.5 שנות מאסר, אולם בעקבות ערעור שהגיש הסכים העליון שהעונש חמור מזה שנגזר על שותפו שביצע עבירה דומה, ולכן קיצר את תקופת המאסר לחמש שנים בלבד.

על פי כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במהלך שנת 2012 פנה הנאשם לשלושה גברים נשואים, הזדהה כחוקר פרטי וסיפר שתיעד אותם במהלך בילויים במועדוני לילה עם נשים זרות. הגברים התלוננו במשטרה שהוא דרש מהם לשלם לו דמי כופר של מאות אלפי דולרים, אחרת יפרסם את המידע בקרב משפחותיהם וילדיהם.

תביעהדרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידהעו"ד אורנה גלברדגבר ערך בדיקה גנטית בחו"ל שהוכיחה לכאורה כי בנותיו אינן שלו.

כשביקש לעשות בדיקה דומה גם בארץ הוא נתקל בסירוב של בית המשפט בתיאום עם חוקרי המשטרה יצר אחד המתלוננים קשר עם הנאשם על מנת "לשלם" את דמי הכופר, וכך הוא נתפס. במסגרת הסדר טיעון הוא הודה בשני ניסיונות סחיטה באיומים (בן דודו, שפעל עמו, הואשם והורשע במקרה השלישי, ונשלח לשנתיים מאסר בפועל).

בטיעוניה לעונש ציינה המדינה כי הנאשם ביצע מעשי מרמה שיטתיים רבים בעבר ולא השתקם גם לאחר שריצה עונשי מאסר. היא ביקשה לפסוק עונש מחמיר ולהפעיל מאסר על תנאי שהיה נגדו עקב עבירת רכוש שביצע בעבר.

הנאשם סיפר שהוא מכור לסמים והביע חרטה על מעשיו, אבל המחוזי נענה לבקשת המדינה, הפעיל את המאסר המותנה וגזר על הנאשם 5.5 שנות מאסר - 28 חודשי מאסר על כל עבירת סחיטה.

הנאשם לא ויתר והגיש ערעור לבית המשפט העליון, שבו טען כי המחוזי שגה כשהטיל עליו עונש חמור יותר מאשר על בן דודו, שהורשע בעבירה דומה. הוא הוסיף שלא היה מקום להפעיל את המאסר המותנה כיוון שההרשעה הנוכחית כלל לא הייתה על עבירות רכוש. בנוסף הוא הביע נכונות לפצות את המתלוננים ב-50 אלף שקל בתמורה להקלה בעונשו.

עקרון השוויון

השופט יורם דנציגר דחה את טענת המערער שלפיה לא התקיים התנאי להפעלת המאסר על תנאי, שכן הוא פעל במטרה לסחוט כסף, ומכאן שמעשיו כוונו להשגת "רכוש" בדרך עבריינית.

בנוסף, דחה השופט את בקשת המערער להקלה בעונשו בתמורה לפיצוי כספי, תוך כדי שציין כי לבית המשפט אסור "להתיר לעבריין לנצל את יכולותיו הכלכליות כדי להקל בעונשו".

עם זאת, השופט הבהיר שאחד מעקרונות המשפט הפלילי הוא "להחיל שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות במהותן". אמנם עיקרון האחדות לא יכול להוביל ל"העתקה" של עונשים או שיקולי ענישה כאשר ישנם הבדלים מהותיים בנסיבות ביצוע העבירה, אלא שבמקרה זה, לא מצא השופט הבדל של ממש בין חומרת המעשים שביצע המערער, לבין זה שביצע בן דודו.

לפיכך סבר השופט דנציגר שיש להפחית שישה חודשי מאסר בפועל מעונש המאסר, כך שבכל אחד מאישומי הסחיטה יוטלו עליו 24 חודשי מאסר, בדומה לבן דודו. בסך הכול יירצה המערער חמש שנות מאסר. השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז הצטרפו לפסק הדין.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין ב"כ המערער: עו"ד רפי ליטן, עו"ד דוד איזקסוןב"כ המשיבה: עו"ד שרית משגבעו"ד דוד נרודצקי ממשרד נרודצקי בוארון ושות' עוסק במשפט פלילי הכותב לא ייצג בתיק