בלעדי: פרטים חדשים על עסקת הקרקע של אוסיף וגאידמק

עסקת בעלי העניין של ארקדי גאידמק וחברת אוסיף שהיתה בשליטתו נראית סיפור רחוק, אבל פרטים חדשים שנחשפים כאן לראשונה מצביעים על סיפור מורכב בהרבה ממה שהיה נדמה, ולמעשה שופכים אור על אחת העסקאות ההזויות ביותר בתולדות שוק ההון הישראלי.

ממכתב ששיגר עו"ד דוד נרודצקי, המייצג את איש העסקים הקזחי איגור גורודצקי, ללשכת עורכי הדין עולה כי גאידמק איננו בעל מניות בחברת סטרוילידר הרוסית שמכרה קרקע ברוסיה לאוסיף. החברה שייכת לכאורה לגורודצקי, שמחזיק בה באמצעות חברה באיי הבתולה, ועתה הוא דורש מאוסיף לקיים את החוזה ככתבו ולשונו ולהעביר אליו את יתרת הסכום בגין הרכישה - 70 מיליון דולר במניות ואיגרות חוב של אוסיף. נוסף על כך, נחמן צבר, מנכ"ל אוסיף, ושלמה רוטמן, יו"ר החברה, חתמו בהפרש של יומיים על שני חוזי רכישה שונים מול שני אנשים שונים, של אותה הקרקע, כפי שעולה ממסמכים שהגיעו ל"כלכליסט". נתונים אלה שונים מהדיווחים שפרסמה אוסיף לפיהם הנהנה העיקרי ממכירת הקרקע בחברת סטרוילידר הוא ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף באותה תקופה.

אוסיף רכשה בעסקת בעלי עניין שדרשה אישור ברוב מיוחס של בעלי המניות שאינם בעלי עניין בחברה, מידיו של גאידמק לכאורה, שטח של 876 דונם באזור שדה התעופה וונוקובו ברוסיה. תמורת הקרקע שילמה אוסיף 30 מיליון דולר במזומן, ו־70 מיליון דולר נוספים התחייבה החברה להעביר במניות ואג"ח בשלב מאוחר יותר, עם קבלת האישורים הרגולטוריים ברוסיה. כפי שסוכם, העבירה אוסיף בפברואר 2008 סכום של 30 מיליון דולר, שהופקדו בבנק ברוסיה עבור הקרקע עד לקבלת האישורים המתאימים, כשהבנק מתחייב לא למסור את הכסף לגאידמק עד שיתקבלו האישורים.

אוסיף נשארה קירחת

ב־16 באפריל החליט דירקטוריון אוסיף כי אותו פיקדון שהופקד בחשבונה של סטרוילידר יהפוך למקדמה, וששאר התשלום יועבר לגאידמק עם רישום המקרקעין על שם אוסיף.

אוסיף נימקה את השינוי בכך שהבנק הרוסי שבו הופקד הכסף חזר בו מהתחייבותו. המשמעות היתה שגאידמק יכול היה למשוך את הכסף, ואכן כך קרה, כפי שאישרו גורמים בקבוצתו. בינתיים, נשארה אוסיף קירחת מכאן ומכאן. מצד אחד, היא לא קיבלה בטוחות כלשהן על המכירה, ומצד שני - הקרקע עדיין לא נרשמה על שמה. גאידמק החזיר באמצעות עו"ד יוסי שגב, שמונה בינתיים לנציגו והספיק כבר להתפטר, 7 מיליון דולר לקופת אוסיף ביולי, אבל החברה ממתינה ל־23 מיליון דולר נוספים.

אבל זהו אינו הפרט היחיד המפתיע בפרשה. ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי גורודצקי חתם על הסכם למכירת הקרקע לאוסיף ב־11 בפברואר 2008. על ההסכם שכתוב ברוסית חתומים מנכ"ל אוסיף באותה תקופה נחמן צבר והיו"ר לשעבר שלמה רוטמן - כלומר, ההסכם נעשה מול גורודצקי ולא מול גאידמק.

יומיים אחר כך, ב-13 בפברואר 2008, חתמו שני הצדדים על הסכם נוסף, הפעם באנגלית. בפעם זו חתמו צבר ורוטמן מול גאידמק עצמו, והחוזה נכתב באנגלית וקיבל את הכותרת "הסכם מסגרת". כיום נוצר מצב אבסורדי: סטרוילידר מכירה רק בהסכם "הרוסי"; אוסיף מכירה בהסכם האנגלי ולפיו היא מתנהלת. ל"כלכליסט" נודע עוד כי בשבועות האחרונים מתנהלים בין סטרוילידר וגורודצקי לבין אוסיף חילופי מכתבים אגרסיביים. דירקטוריון אוסיף, שהבין שיש בעיה עם העסקה, שכר לפני כמה חודשים את עו"ד פיני רובין, כדי לייצג את החברה מול גאידמק.

אוסיף פנתה לגורודצקי, כיו"ר דירקטוריון סטרוילידר, ב־8 בספטמבר ובו דרשה להחזיר את 30 מיליון הדולרים שהעבירה עבור הקרקע, מאחר שלא הושלמו התנאים הרגולטוריים ולא התקבלו אישורים להעברת הקרקע.

ההתפתחות המשמעותית מגיעה ב־14 בדצמבר. סטרוילידר פנתה לראש לשכת עורכי הדין עו"ד יורי גיא־רון. את המכתב שלח נרודצקי בשם סטרוילידר.

המכתב חושף כי סטרוילידר איננה מכירה בהסכם באנגלית, שנחתם ב־13 בפברואר, אלא רק בהסכם "הרוסי" שנחתם יומיים קודם. "כל הסכמי המכר שנחתמו בין מרשתי לבין אוסיף ומסיבה בלתי ברורה לא מוצגים בפני כבודו, מכילים התניית בוררות מפורשת, שקובעת, כי בכל מחלוקת בין הצדדים יתקיים הליך בוררות בתחומי הפדרציה הרוסית, ועל פי חוקי הפדרציה הרוסית. מרשתי או איש מבעלי התפקידים המוסמכים מטעמה, כפי שידוע היטב לנציגי חברת אוסיף, אינם חתומים על הסכם המסגרת מתאריך 13 בפברואר 2008 המוצג על ידי אוסיף ואין לו תוקף כלפי מרשתי".

נרודצקי חושף עוד במכתב כי אוסיף העבירה את התשלום במזומן על חשבון העסקה כבר ב־11 בפברואר (כלומר אחרי חתימת ההסכם ברוסית ולפני חתימת ההסכם באנגלית). על פי ההסכם בין הצדדים שנחתם קודם לביצוע ההעברה, "ניסיונותיה של אוסיף ליצור זיקה מלאכותית בין מרשתי לבין גאידמק, להתחמק מלהציג את המסמכים האמיתיים ולסגת מהעסקה גרמו ועדיין גורמים נזק כבד למרשתי, שאותו טרם ניתן לאמוד".

ברור שקיום בוררות ברוסיה הנו בעייתי מאוד מבחינת אוסיף. עם זאת, ניתן להצביע על קשר ברור בין גאידמק לגורודצקי. לדברי נרודצקי, גאידמק אכן היה בעל הקרקע אבל שנה־שנתיים לפני העסקה מכר אותה לסטרוילידר.

גאידמק וגורודצקי מכירים

נרודצקי, שמשמש כנציגו של גורודצקי בישראל אולם גם אחד מיועציו המשפטי של גאידמק ושל המפלגה, צדק חברתי, אמר ל"כלכליסט": "סטרוילידר היא בבעלות מלאה של גורודצקי. זה לא שהם לא מכירים. אני לא רוצה להיתמם. הם מכירים עוד משחר נעוריהם. יכול להיות שהיו ביניהם גם עסקים. אבל מה זה קשור לסטרוילידר? אם יש לי קשרים עסקיים איתך, זה אומר שאני לא יכול להיות בעל חברה עצמאית?".

מדוע גורודצקי לא צעק על גאידמק שמתיימר להיות המוכר בעסקה?

"גאידמק קידם עבור סטרוילידר את העסקה, אבל אף אחד לא נתן לו ייפוי כוח לחתום. גורודצקי מעולם לא חתם על מסמך כזה. מעולם סטרוילידר לא נתנה לגאידמק אישור לבצע עסקה".

מדוע גאידמק השאיר את העסקה כ"עסקת בעלי עניין"?

"האינטרס שלו היה פשוט, שמישהו לא ייזכר פתאום שהוא מכיר את גורודצקי ואז יגידו שלא סיפר".

מה גאידמק היה למעשה בעסקה?

"הוא רצה לפתוח לאוסיף אופקים חדשים. הוא יכול היה להביא פרויקטים בסדר גודל כזה. הוא לוקח חברת בנייה רצינית ופותח בפניה את השוק הרוסי במקומות אטרקטיביים. זה פרויקט שהיה אמור להניב מכירות של מיליארדי דולרים אלמלא המשבר".

מקורבים לשלמה רוטמן טענו כי ההליך מצוי בדיונים משפטיים. מקורבים לאוסיף טענו כי גאידמק היה זה שהציג את הקרקע כקרקע בבעלותו וכי גורודצקי הוצג למעשה כמנכ"ל של סטרוילידר ולא כ בעלים. תגובתו של מנכ"ל אוסיף אלכסנדר קצף לא התקבלה עד לסגירת הגליון. עו"ד פיני רובין המייצג את דירקטוריון אוסיף: "אנחנו מקווים שבשוך הסערה המדומה יסתיים הנושא בצורה הולמת לשני הצדדים".

בהכנת הידיעה השתתפה אולגה ויניאר